תושב השבוע: אורנה זילכה, אחת מהמדריכות הוותיקות ביותר בקאנטרי דקל

Thursday, June 12, 2014

מיד לאחר שהשתחררה משירותה כקצינת מילואים ביחידת החילוץ של הג״א, השלימה בווינגייט תואר ראשון בחינוך גופני במגמת מחול. לאחר התואר החלה לעבוד בקאנטרי דקל, ו-26 שנים אחרי, היא עדיין שם (!) מלמדת ריקוד ומעבירה שיעורי כושר. אורנה כבר מדריכה דור שני של בנות ואף יש לה כמה סבתות בשיעור פילאטיס שהנכדות שלהן לומדות אצלה מחול. עד לפני שנה לימדה בהתנדבות את הריקודים בכל טקסי בית-הספר במשך למעלה מעשור, ודורות על גבי דורות של בנות השכונה (ועכשיו גם בנותיהן) עשו אצלה פלייה.

 

תושבת השכונה מאז:
שנת 1978

 

מה את הכי אוהבת בשכונה: 
העובדה שזה במיקום מרכזי בת״א, אבל לא ממש בתוך ת״א. הפארק כמובן שמאפשר לצעוד ברגל עד הנמל. אני אוהבת שזו שכונה קטנה בה כולם מכירים את כולם. וכמובן שמבחינת הקירבה לעבודה שלי זה מאד נח.

 

מה היית משנה:
את המרכז בקולנוע דקל. הייתי משפצת את הפיל הגדול והמכוער הזה והופכת את זה למרכז חדש ולמקום שיהיה יותר נעים. הייתי גם משפרת את דרכי הגישה לשכונה ומחוצה לה.

 

למה היית חולמת להפוך את קולנוע דקל:
למרכז מסחרי עם משחקייה לילדים, שיהיה להם מקום לשחק בימי החורף הגשומים. אולי גם מקום לאירועים.

 

אם לא היית גרה בבלי היית גרה ב:

ליד הים (בתל-אביב כמובן). אבל אני באמת לא רואה את עצמי עוזבת את השכונה. עובדה שגדלתי כאן וחזרתי שוב לאחר שכבר גרתי בהרצליה ורחוב בני-דן.

 

מה לא יודעים עליי: 
לפני כ-20 שנה השתתפתי בשעשועון ״שירים השרירים״, בערוץ 2, בוא היה צריך לזהות שירים תוך ביצוע משימות ספורטיביות כמו הליכת ידיים על סולם וכד׳. וזכיתי! הפרס היה DVD...

 

מסר לתושבי השכונה:
לעסוק בספורט בשביל הנשמה/ לא לחשוב על הקלוריות, אלא על תחושת השמחה והחיוניות שזה נותן לנו. ספורט שווה חיוך מבחינתי. את שאר הדברים אני משאירה למומחים.

 

 

 

 

 

 

 

Please reload

פינת הנוסטלגיה
Please reload

תושבת החודש
Please reload

חיפוש לפי תגיות