רקע הסטורי שכונת בבלי

 

עד מלחמת העצמאות השתייכו אדמות שיכון בבלי לכפר הערבי ג'מאסין אל ע'רבי. ב-1948 שיכנה עיריית תל אביב בבתי הכפר פליטים יהודיים מאזורי הקרבות הסמוכים, ועם הזמן הפך הכפר לשכונת גבעת עמל ב'. הקרקעות הועברו לרשות מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב לפי חוק נכסי נפקדים.
 

 

על חלק נוסף מאדמות הכפר נבנה חלקה הדרומי של שכונת בבלי החל בשנת 1957 כשיכון עממי. שני בלוקים, בהם עשרות דירות, נבנו במרחק רב מדרך נמיר (חיפה) ומרחוב יהודה המכבי. ללא קו אוטובוס הנכנס לשכונה, נאלצו התושבים ללכת בחול ובבוץ בדרך לבתיהם.
 

 

במחצית שנות ה-60 גילו חברות קבלניות, בהן "שיכון עובדים", את האזור שמחיר המגרשים בו היה זול יחסית, והחלו לבנות בצורה נרחבת. רמת הבנייה הייתה גבוהה יחסית - בניינים בני ארבע קומות ויותר, דירות של ארבעה חדרים, מעלית וחלקות חנייה צמודות. השכונה התפתחה מבחינת קישורה לעיר ומבחינת אספקת שירותים מקומיים.
 

 

בסוף שנות ה-60 הוקם בה מרכז דקל שכלל 100 דירות. ב-1970 הוקם מרכז מסחרי של 17 חנויות ובית קולנוע דקל שהכיל כ-1,000 מקומות ישיבה ונחשב למפואר לזמנו‏. במחצית שנות ה-80 נבנה החלק הדרומי (רחוב פעמוני) ברמה גבוהה אף יותר, והשכונה שמרה על ייחודה כשכונה קטנה יחסית.
 

 

במדד השכונות של תל-אביב שערך עכבר העיר (ושהכליל את איזור יהודה המכבי יחד עם שכונת בבלי) דורגה השכונה במקום ה-3 בביטחון אישי, ובמקום ה-6 באיכות האוכלוסיה ובחינוך, בעוד בתחום חיי התרבות והלילה ובתחום מחירי הדיור, דורגה במקום ה-26. לשכונה יש ועד שכונה, בראשותו של מר יעקב ירקוני, אשר פועל למען האינטרסים של השכונה אל מול העירייה.

פינת הנוסטלגיה
Please reload

תושבת החודש
Please reload

חיפוש לפי תגיות
Please reload

לינקים נוספים 
Please reload

© 2023 by Biz Trends. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the